יש לנו נטיה מעניינת, להעריך את ערכו של דבר,
רק לאחר שהוא נלקח מאתנו.
כאשר דבר ערך איננו,
או אז, אנו למדים ומקישים על דברים נוספים הקיימים בחיינו.
כמה טוב זה, וכמה נעים זהכמה נחמד ההוא, וכמה האהוב ההוא...
האם אנו באמת זקוקים להרגשת חיסרון גדולה כדי שנתחיל להסתכל על הטוב שיש לנו?!
מתי לאחרונה עשינו "ספירת מלאי" לכל הטוב והשפע הקיים בחיינו?!
יש פרוש יפה ל"איזה עשיר "
כל שיש בו 4 דברים אלו נקרא עשיר:
ע – עיניים (לראות את השפע)
ש – שיניים (ולטעום מהשפע ולהודות עליו)
י – ידיים (לחוש בשפע)
ר – רגליים (לנוע לקראת השפע)
אם יש לך את ארבעת הדברים הללו, הינך עשיר/ה!
כל השאר זה בונוס....
רק לאחר שהוא נלקח מאתנו.
כאשר דבר ערך איננו,
או אז, אנו למדים ומקישים על דברים נוספים הקיימים בחיינו.
כמה טוב זה, וכמה נעים זהכמה נחמד ההוא, וכמה האהוב ההוא...
האם אנו באמת זקוקים להרגשת חיסרון גדולה כדי שנתחיל להסתכל על הטוב שיש לנו?!
מתי לאחרונה עשינו "ספירת מלאי" לכל הטוב והשפע הקיים בחיינו?!
יש פרוש יפה ל"איזה עשיר "
כל שיש בו 4 דברים אלו נקרא עשיר:
ע – עיניים (לראות את השפע)
ש – שיניים (ולטעום מהשפע ולהודות עליו)
י – ידיים (לחוש בשפע)
ר – רגליים (לנוע לקראת השפע)
אם יש לך את ארבעת הדברים הללו, הינך עשיר/ה!
כל השאר זה בונוס....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה