לא פעם אדם מוצא את עצמו שקוע בצרות
בכאבים, בבעיות.
וכל מה שהוא רוצה זה נס.
נס אמיתי.
ולא, לא נס עם חלב וסוכר
אלא נס כמו קריעת ים סוף.
משהו שרואים במוחש.
משהו שאי אפשר להישאר אדיש אח"כ....
כאשר אבותינו יצאו ממצרים,
הם היו טרודים בהכנות ליציאה
נשות ישראל לא הספיקו להתפיח את הבצק
ולכן אכלו מצות,
אך תופים הן כן לקחו!!
לא מוזר??
יוצאים למסע במדבר, ארץ שוממה,
הנשים לא דואגות לצידה, מאכל לדרך,
אך את התופים הן כן לוקחות?!
ועוד עליהן נאמר, שבזכותן נגאלנו...
אלא שזה סוד הגאולה.
היכולת לשיר. לשיר ולהודות.
לשיר כשאתה שקוע עמוק בתוך הצרה שלך!
הנשים היו כל כך בטוחות בגאולה,
שכל הדרך הן שרו, היללו, הודו ושיבחו
על הגאולה העתידית.
לא פעם אדם מוצא את עצמו שקוע בצרות
בכאבים, בבעיות.
וכל מה שהוא רוצה זה נס.
נס אמיתי.
"כשיקרה לי הנס, אז אני אשיר,
אז אני אברך, אז אני אודה..."
רוצה נס?
קדימה, עכשיו להתחיל לשיר!
לשיר שיר של הודיה, שיר של תודה,
בתוך הצרה, בתוך הבלגן.
עצם השירה, שירת תודה והודיה
על הגאולה העתידית,
היא אשר יוצרת את הנס...
