התגעגעתי אליך!!

מה שלומך?
זמן רב לא התכתבנו, התבוננו...
קיבלתי מיילים רבים השואלים
לאן נעלמתי, או נאלמתי ליתר דיוק...
ככל הנראה ש"לכל זמן ועת"
(יש המדייקים 'לכל זמן - עט')
יש זמנים ויש זמנים.
החיסרון, הכמיהה וההשתוקקות
יוצרים געגועים.
אני התגעגעתי...
התגעגעתי לכתוב לכן,
התגעגעתי לתגובות שלכן,
בעיקר התגעגעתי למתנות של תובנות מבורא עולם, שניתנו לי עבורכן!

מאוד מעניין היה לראות
(לפי התגובות)
 איך כל אותן תובנות הגיעו עבור כל אחד ואחת מכן.
שכן, לאחר שהפסקתי לכתוב, פסקו להן התובנות.
אבל הגעגועים של כולנו יוצרים את ההמשך.
בעיקר הגעגוע של בורא עולם.

הוא מדבר אתנו כל עת, כל רגע.
בשפת הטבע והמציאות
במיוחד עכשיו, בעיצומו של חודש אלול
הוא קרוב. ממש קרוב אלינו.
"המלך בשדה".
ירד לעם.
אלינו.
הגעגועים גוברים
ואיתם הצימאון של הנשמה
לשקט, לביטחון ולשלווה

כי שקט ושלווה אמיתיים
מגיעים כאשר מחוברים לאותו כוח שמנהל את העולם.

מתי לאחרונה דיברת אתו?
עם ה"בוס" הכללי של היקום?
מתי שוחחת אתו בפשטות על מה שמציק לך?
סיפרת לו על המתחים שיש לך?
על הפחדים והחששות?
על אותם גורמים שיוצרים לחץ בחייך?
על השמחות? על ההפתעות שקרו?
הוא מתגעגע אלינו.
לקול שלנו.
לתפילה, אף ללא מילים
לחיבור הזה.
ליכולת שלנו לעצור לרגע מרצף אירועי היום
להתבונן לרגע, להתחבר, לדבר.
לשמוע את הלחישה הזאת של הבורא האומר:
"התגעגעתי אליך!"